.

פרשת משפטים - חס"ה לשבת

איך לנצל את העולם הזה בצורה נכונה? מה הקשר בין מצוות ביכורים לאיסור בישול בשר בחלב? ומה נכון לעשות ביום פטירת משה רבינו • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת משפטים

רבי יוסף שמואלי  | יום שישי כ"ג שבט התשפ"ה  |  21.02.2025 |  8:55

חידוש

"אם בגפו יבא בגפו יצא" (כא, ג)

משל לשועל שמצא כרם שהיה גדור מכל צדדיו והיה שם חור אחד קטן בגדר ולא היה יכול להכנס אליו, מה עשה: צם שלושה ימים עד שהכחיש ורזה והיה יכול להכנס דרך החור, נכנס לכרם ואכל שם הרבה מהגפנים לשובע נפשו עד שהשמין, לאחר שגמר לאכול רצה לצאת מהכרם ולא היה יכול, שעכשיו הוא כבר לא כחוש כמו שהיה בתחילה כשנכנס, מה עשה חזר וצם שלושה ימים עד שהכחיש ורזה שוב ואז יצא, לאחר שיצא הסתכל כלפי הכרם ואמר, כרם כרם כמה נאה אתה וכמה נאים פירותיך, אבל מה הנאה יש ממך - כמו שנכנסתי אצלך בתחילה כך יצאתי, ואומר המדרש שכך הוא העוה"ז וזהו מ"ש "כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא" - כפי מה שהיה האדם כשבא לעולם כך הוא בזמן שמסתלק מן העולם.

כך הוא האדם, בא לעולם הזה שכולו מלא בכל מיני שפע של טובה שהשפיע הקב"ה בבריאה בגשמיות ורוחניות, וצריך לנהוג בחכמה ולקחת את הטובה של התורה והמצוות והמעשים טובים וגם לקחת מטובות העולם הזה כדי שתהיה לו האפשרות לקיים את התורה והמצוות, וכך האדם יזכה להנות מהטובה בעולם הזה וגם לצאת מן העולם מלא כל טוב ולזכות לטובה של העולם הבא, וזהו מה שאמרו במשנה באבות (פ"ד מט"ז) "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא, התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין" - שאדם צריך לדעת איך לנצל את העולם הזה שיצא ממנו עם הטובה לעולם הבא.

"וכי יזיד איש על רעהו להורגו בעורמה מעם מזבחי תקחנו למות" (כא, יד)

מובא בספרים שאדם שהתגבר עליו היצר הרע, הסגולה להינצל ממנו היא לומר את הפסוק "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה". וכך יש לפרש את הפסוק הנ"ל, "וכי יזיד איש" - [איש נקרא היצר הרע (עיין סוכה נב ע"ב)] אם היצה"ר ירצה להתגבר על אדם, "על רעהו" - שהוא היצר הטוב, התקנה היא "מעם מזבחי תקחנו למות" - תאמר את הפסוק: "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה".

סיפור

"רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (כג, יט)

ר' יונתן אייבשיץ התקשה בקשר שיש בין תחילת הפסוק לסופו; ההתחלה מדברת על מצות ביכורים והסוף על איסור בישול בשר בחלב. ולכאורה מה הקשר ביניהם?

לר' יונתן היו בבית הכסא ספרי מדע שהיה מעיין בהם בעודו שם. והנה יום אחד הוא קורא שיש אפשרות לזרז צמיחה של פירות על ידי שיבשל בשר בחלב וישקה את העץ. או אז הבין את הקשר בין שתי המצוות בפסוק; ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' - תביא ביכורים מהפירות שגדלו ראשונים. אבל לא תבשל גדי בחלב אמו - כדי להשקות את העץ ולגרום לפירות להתבשל מהר בשביל להביא לבית ה'.

לימים אמרו לאחד מתלמידי הבעל שם טוב את החידוש הזה ואמר: "חידוש יפה מאוד, אבל אני מריח ממנו ריח של בית הכסא..."

הלכה

הלכות חודש אדר

א. ישתדל כל אדם לעשות תשובה מכל ליבו בערב ראש חודש אדר ויקרא כל התהלים עם סליחות דשבעה כורתי ברית, כי הזמן מסוגל ביותר. וגם כי הוא סיום ימי השובבי"ם והכל הולך אחר החתום.

ב. משנכנס אדר מרבים בשמחה, ומי שיש לו דין ומשפט נגד גוי, ישתדל מאד שהדיון יתקיים בחודש אדר מפני שיד ישראל על העליונה, ומגלגלין זכות ליום זכאי.

ג. ראוי להתענות ביום שבעה באדר שהוא יום פטירת משה רבנו, ויש שנוהגים לעשות לימוד בליל שבעה באדר ומנהג יפה הוא, וכשהשנה מעוברת טוב לעשות הלימוד גם באדר ראשון, וגם באדר שני.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!